משלבים זוגיות ומשפחה בפרק ב’ עם גלית ואמיתי

איך מתנהלים כלכלית בצורה נכונה בפרק ב

וואו כמה שהנושא הזה טעון לעיתים, אבל כמה חשוב לדבר עליו! 
לשים אותו על השולחן, לא לברוח מהשיחה הזו גם היא לא נעימה, 
כי אין אפשרות להתקדם יחד, אם לא נמצא את הדרך שלנו. 

ואתם בטח יודעים ששיחה על כסף היא לא רק על מספרים, ואולי בכלל לא עליהם, 
אלא היא שיחה של צרכים, של רגשות של פחדים, של אמונות שאנחנו נושאים איתנו שנים. 

ואתם גם חווים בוודאי את התחושה שמה שקיים באופן טבעי בפרק א' –
המחוייבות שלנו אחד לשנייה ולילדים שלנו,
לא ברור מאליו כלל בפרק ב'. 

אז מהי הדרך הנכונה לנו? איך נמצא אותה בתוך נסיבות חיינו?

אנחנו מניחים בפרק הזה כמה עקרונות חשובים לדבוק בהם כשבאים לבנות את הדרך הכלכלית שלנו, 
אנחנו מציגים את המודלים העיקריים הרווחים להתנהלות כלכלית בפרק ב'.
ואנחנו מציעים לכם דרך חשיבה אפקטיבית להתנהל מול כסף,
שתחבר ביניכם, תעצים אתכם, ותאפשר לכם לבנות חיים רגועים ובטוחים יחד. 

האזנה נעימה.

מה עושים כשהציפיה שהילדים שלנו יתחברו וישתפו פעולה לא מתגשמת?

 

אז מצאת בן או בת זוג מדהימים... יש שם אהבה שלא ידעת בכלל שאפשרית בעולם - והנה היא לא סתם אפשרית, הוא אפשרית עבורך! 

בשלב מסוים אנחנו פתאום מבינים את זה - זכינו! 
יש לנו תחושה של התרוממות רוח, של מסוגלות מאוד גדולה. 
יש לנו ביטחון וודאות מאוד גדולים,
שאנחנו בזוגיות שנכונה לנו, שאנחנו בדרך הנכונה, 
שאנחנו הולכים לחיות יחד עוד שנים קדימה, 
וברור לנו שלילדים שלנו יש חלק בכל הדבר הזה. 

 

 

אנחנו מבינים שלחבר משפחות זה תהליך, אנחנו מבינים שזה לוקח זמן, 
אנחנו גם מבינים שכל ילד מגיע עם הרגישויות שלו, והאישיות שלו. 

 

 

אנחנו גם מאמינים שחייבת להיות דרך לחבר את כל הדבר הזה יחד, 
ואנחנו מאמינים שנמצא את הדרך שנכונה לנו ולילדים שלנו. 

 

 

ואז משהו משתבש... 
לפעמים קורה הדבר שממנו הכי חששנו, 
לפעמים קורה הדבר שבכלל לא חשבנו עליו, 
אבל בחיים כמו בחיים, משהו תמיד קורה! 

 

 

אנחנו יודעים איפה אנחנו מתחילים,
בד"כ גם יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, 
אבל הדרך לשם מפתיעה.
זה לא בדיוק הדרך שרצינו והתכוונו, 
זאת לא הדרך לה ציפינו.

לפעמים זה ילד אחד שמתנגד לחיבור, 
לפעמים זה אחד מאיתנו, שמוצא את עצמו באיזה קושי ריגשי לא צפוי מול הילדים, 
לפעמים זה הגרושים או ההורים, שמיצרים התנגדות אצל הילדים. 

ואז השאלה הגדולה היא: איך אנחנו מתמודדים? 
בפרק הזה אנחנו מתמודדים עם השאלה הזאת.  

מה עושים, שמה שרצינו שיקרה, לא קורה? 
שהציפייה שלנו שהילדים יתחברו לא מתממשת כמו שחשבנו? 
איך מתמודדים כשהילד של בן הזוג מתנגד אלי או לילדי? 
איך מתמודדים שהילד שלי הוא הילד שמתנגד?

 

 

 

מתי לאפשר לבני הזוג להתעמת עם הילדים שלנו?

עימותים בין בני הזוג לילדים שלנו הם אחד האתגרים הריגשיים המשמעותיים בזוגיות ומשפחה משולבת. 

לא פשוט לראות את בני הזוג נפגעים מהילדים שלנו, 
ואולי אפילו מורכב יותר לראות את הילדים שלנו נפגעים מבני הזוג. 

יש בני זוג שבוחרים למנוע את העימותים האילו, ע"י כך שההורה הביולוגי יתווך את התקשורת בין הילדים לבני הזוג, 
ויש כאילו שאפילו נמנעים ממעבר למגורים משותפים כדי למנוע את העימותים הללו. 

הורה שמרגיש שהילד שלו נפגע, יעשה כל מה שנדרש כדי להגן עליו - זו תגובה אוטומטית, 
אלא שהתגובה האוטומטית הזו, לא בהכרח משרתת אותנו בשילוב של זוגיות ומשפחה בפרק ב 

בפרק הזה אנחנו מדברים על החשיבות לאפשר לבני הזוג שלנו תקשורת חופשית וישירה עם הילדים שלנו, 
גם כשזה מגיע לעימות בניהם, 
ועל המחיר שאנחנו משלמים על התיווך והניסיון למנוע את העימותים הללו. 

יש מקומות שבהן אנחנו רוצים למנוע התערבות של בני הזוג, 
אבל במרבית המקרים אנחנו צריכים לעצור את האוטומט שלנו ולזוז הצידה, 
כדי לתת למערכת היחסים בין בני הזוג לילדים שלנו להתפתח ולהבשיל 

איך מתמודדים במשפחה משולבת, עם תחושה שהילדים שלי מופלים לרעה?

במשפחה משולבת בפרק ב, קיימת אפליה ריגשית מובנית, כלומר ברמה הריגשית אנחנו מעדיפים את הילדים שלנו על פני הילדים של בני הזוג.

אנחנו מבינים את זה, וזה אפילו הגיוני כי ככה בני אדם מעוצבים. יש איזשהו מימד בקשר הביולוגי בין הורה לילד, שלא קיים בשום קשר אחר.

אז מתי זה נהיה בעיה?

זה נהיה בעיה שאני כהורה יודע שנכון להתיחס בצורה שווה לכל הילדים אבל ריגשית משהו חוסם אותי, ואני מוצא את עצמי מופעל או מגיב בצורה אוטומטית ובלתי רצויה. 

וזה נהיה בעיה שאנחנו כהורים, רואים את הילד שלנו מקבל יחס לא שוויוני לכאורה מבני הזוג שלנו, או מהילדים שלהם.

2 המקרים מורכבים ברמה הריגשית מ 2 הצדדים - גם הצד של ההורה שהילד שלו "מופלה", וגם בצד של בן הזוג "המפלה" וברור שבגם בצד של הילדים, כלומר לכל המעורבים כאן, הסיטאציה מורכבות ברמה הריגשית.

בפרק הזה אנחנו מדברים על המורכבות הריגשית הזאת, ועד כמה חשוב לתת לה מקום בזוגיות, ולתת לה תוקף ולגיטימציה.  אנחנו מדברים על מיומנות זוגית כל כך חשובה בפרק ב, שמאפשרת לנו להתמודד עם האתגר הריגשי המורכב הזה יחד - כזוג, כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש שהוא לבד, ושנינו נרגיש מוקשבים, ומובנים, ונדע שבזוגיות בינינו יש מקום לכל תחושה שאנחנו מרגישים.

איך מנהלים שיחה זוגית מקדמת בנושאים הרגישים של הילדים שלך ושלי?

תופעה מעניינת שגילינו בעבודה שלנו עם בני זוג בפרק ב: 
כולנו רוצים להצליח לנהל שיחה זוגית אפקטיבית, בנושאים החשובים של ההתנהלות שלנו מול הילדים אחד של השני. 

בתיאוריה אנחנו גם מבינים שזו מיומנות זוגית מהותית והכרחית להצלחה שלנו בשילוב המשפחות. 
אלא שבחיים האמיתיים, יש נושאים מסויימים שבהם זה נראה פשוט בלתי אפשרי. 
הנושא רגיש מידי... אי ההסכמה גדולה מידי... הפערים עמוקים מידי... 

האם היה שימושי עבורכם ללמוד איך מנהלים שיחה זוגית מקדמת בנושאים הרגישים של הילדים? 

אם היתה מיומנות זוגית שמאפשרת לתקשר את אי ההסכמות סביב הילדים, 
בדרך שגם מחזקת את הזוגיות, וגם מייצרת פתרונות אמיתיים לאתגרים עם הילדים, 
האם הייה רוצים ללמוד אותה? 

הצטרפו אלינו לפרק הזה בפודקאסט, 
שבו אנחנו מדברים על המיומנויות הזוגיות הכל כך חשובות הללו, 
שהופכות את התקשורת בינינו לאפקטיבית, מקדמת ומקרבת, גם בנושאים הכי רגישים של פרק ב 

איך הפכנו את החופשה המשפחתית שלנו לחוויה חיובית ומלכדת? והיו בה גם אתגרים

כל מי שיצא לחופשה עם הילדים במשפחה משולבת בפרק ב, מכיר את זה, 
יש חופשות מדהימות שכולנו חוזרים מהם בהיי, בתחושה של חיבור וחיזוק היחד של המשפחה, חופשות שנותנות לנו הוכחה שאנחנו במקום הנכון ובדרך הנכונה, 
ויש חופשות שחוזרים מהם בתחושת החמצה או כישלון צורב, 
ולפעמים גם עם סימן שאלה גדול - איך מתקדמים מכאן? 

גלית ואני עוסקים כבר הרבה זמן בשאלה הזו - 

מה הופך חופשה משפחתית בפרק ב לחוויה של הצלחה לילדים ולנו? 

האם בכלל זה 100% בשליטתנו בני הזוג, או שיש גם אלמנט של מזל? 

אולי אנחנו תלוים ברצונם הטוב של הילדים כדי שזה יצליח? 

 

אנחנו מאמינים שלנו בני הזוג, יש שליטה מלאה בכל מה שיקרה בחופשה המשפחתית. 

פיתחנו מודל מובנה איך לתכנן יחד חופשה משפחתית בפרק ב, ואיך להתנהל יחד במהלך החופשה, 

כך שכל זוג שיישם את המודל הזה, ישיג בדיוק את החוויה אותה הם רוצים להשיג בחופשה. 

 

בפרק הזה אנחנו משתפים אתכם תכלס 

איך אנחנו יישמנו את המודל הזה בחופשה המשפחתית החרונה שלנו, עם 4 מתוך 6 ילדנו, 

ואיך הפכנו אותה לחוויה משפחתית שתחרט בזכרון שלנו ושל הילדים לתמיד, כחוויה חיובית מלכדת ומחברת. 

 

איך מתקדמים הלאה אחרי פסח עם כל מה שקרה בו?

פרק חדש שהקלטנו במיוחד לתקופה של אחרי פסח.
זהו החג הארוך הסתיים, ואנחנו שומעים מכם על המצב אצלכם. באים אלינו הורים לקליניקה ומספרים על תחושות טובות יותר או פחות, על אינטנסיביות של שהייה עם הילדים שהעלתה מתחים, על תחושות שנשארתי לבד כי בן הזוג העדיף להיות עם ילדיו, על מתחים שצפו בינינו, על חוסר בטחון איך אפשר להמשיך הלאה, וגם על חוויות טובות, מחברות ומגבשות. 

כך או אחרת, אנחנו עם הפנים קדימה ולא משנה מה חווינו, ובד"כ יש גם וגם, אנחנו רוצים להיות מסוגלים להסתכל על הדברים בפרופורציה, ובעיקר לקבל החלטות נכונות, מושכלות ולא מתוך סערת רגשות או פחד. 

בפרק הזה אנחנו מדברים על איך מתקדמים הלאה לאחר החג וחוזרים לשגרה, ואיך יוצאים ממצבי משבר או לחילופין מחזקים את מה שכן עבד. 

האם יש דבר כזה תסמונת האבא המרצה בפרק ב ?

כל הורה לילדים בטח מכיר את הסיטואציה שבה אנחנו צריכים להתעמת עם הילדים על התנהגות בלתי נאותה שלהם, 
וכולנו גם חווינו סיטאציות שבהן נמנענו מהעימות הזה מכל מיני סיבות - כי לנו לא בא להתמודד, כי חששנו מהדרך שבה הילד יתמודד או יגיב, אולי כי חששנו איך זה יראה ומה יחשבו עלינו.

בפרק ב האתגר הריגשי הזה מורכב אפילו יותר, 
כי כאשר ההתנהגות הילדים שלנו נתפסת כבלתי נאותה בעיני בני הזוג בפרק ב, או כאשר היא מופנית כלפי בני הזוג או הילדים שלהם, אז נוצרת מורכבות ריגשית רבת מימדים, ורבת משתתפים. 

אנחנו מוצאים את עצמנו מול הילדים שלנו, בעימות או בקונפליקט שלכאורה לא היה קורה אם לא היינו עם בני הזוג האילו והילדים שלהם, וכאן מתעוררים השדים והפחדים וכל האמונות המגבילות שלנו.

כשהתנהגות ההורים מונעת מתוך פחדים חששות ואמונות מגבילות - אנחנו קוראים לזה "הורות מרצה", אבל כמו שאתם מבינים הנושא הזה הרבה יותר מורכב בפרק ב מסתם לתת לזה שם כמו אבא או אמא מרצה

אנחנו מזמינים אתכם להתעמק יחד איתנו במה שמעבר לכותרת תסמונת האב המרצה, כדי שתוכלו לצמוח מהאתגר הזה לזוגיות מאושרת והורות מעצימה

פרק על החשיבות של רוך בתקשורת זוגית, ואיך עושים את זה בזמן קונפליקט

מכירים את המקומות האילו שבהם משהו בתקשורת הזוגיות לא עובד לנו?
טוב לנו יחד, אנחנו מאוד אוהבים, יש לנו זוגיות טובה ותקשורות טובה,
אבל יש איזה הקשר כזה, או נושא מסוים, ששם אנחנו פשוט לא מצליחים לדבר, 
ונוצרת תחושה של תקיעות, של תסכול ולפעמים גם של ריחוק.
וככל שעובד הזמן, התסכול מתגבר והריחוק גדל

איך זה קורה?
איך זה קורה לזוגות הכי "טובים" - שיש להם אהבה גדולה, ותקשורת מעולה?

אחד המשאבים החשובים בתקשורת זוגיות מקרבת הוא: רוך 
רוך כגישה, רוך כנקודת מבט, כנקודת מוצא.
יש לנו את המשאב הזוגי הזה,
אם הוא לא היה קיים, לא הייתם יחד
פשוט שבהקשר הזה, או ברגע הזה אין לנו גישה אליו

בפרק הכל כך חשוב הזה, 
אנחנו מסבירים לעומק מה זה בדיוק המשאב הזוגי הזה שנקרא רוך,

איך אפשר להביא רוך לידי ביטוי, 
בדיוק באותם הקשרים שבהם הוא כל כך נדרש, 
אבל גם הכי פחות נגיש לנו

תבלו....

מחדשים את ברית הזוגיות שלנו בפרק ב

 

לקראת פסח והאביב המתקרבים, 
אנחנו מקדישים את הפרק הזה לשיחה על החוזה הזוגי, ועל ברית הזוגיות שלנו בפרק ב.

 

 

בפרק ב, קיים קונפליקט מובנה בין הזוגיות שלנו, להורות ולילדים שלנו.
הקונפליקט הזה עלול להביא לתחושות של חוסר ודאות וחוסר ביטחון בזוגיות,
לפחד שאנחנו עלולים לאבד משהו בעקבות השילוב של זוגיות ומשפחה, 
עלולים לאבד את בני הזוג, או את הילדים שלנו.

 

 

ברית הזוגיות נכונה, ממיסה את כל הפחדים האילו, 
אבל מעבר לכך מעצימה את החיבור ואת הקשר ביננו,
ומאפשרת לנו ולילדים שלנו לפתוח את הלב, ולהרגיש רצויים ושייכים למשפחה שלנו